🤐פוסט חשוף של סופש🤐
אז מי שעוקב אחרי או קרוב אליי יודע שאני עוברת תהליך עמוק בשנים האחרונות.
הוא כולל הגשמת חלומות והשגת יעדים, הוא כולל התמודדות עם בנזוג עם דכאון וקבלה על הטוב, הוא כולל הקמת עסק, ומשקל וספורט והוא בעיקר מדבר על קבלה עצמית.
מכירים את אלו שצריכים לרצות, שכולם יהיו שמחים. שיהיו מאושרים.
שמסתכלים על עצמם על פי איך שמסתכלים עליהם, שמזין אותם מה חושבים עליהם וזה הדרייב שיחשבו דברים טובים.
לפני 3.5 שנים עברתי חוויה מבאסת במקום עבודה שעבדתי, חוויה שגרמה לי להרגיש לא מספיק טובה, הייתי שבורה אחריה, כל הבטחון העצמי שכביכול היה לי נעלם, לא סמכתי על עצמי.
החוויה גרמה לי להתעורר ולהבין שאני צריכה שינוי, שההגדרה העצמית שלי לא יכןלה להיות על פי מה שאחרים חושבים עליי.
שאני צריכה ורוצה לסמוך על עצמי ולקבל את עצמי.
שהאנשים בחיי יהיו כאלו שאוהבים אותי באמת עם הטוב והפחות טוב.
ואז במקרה או לא פניתי לתחום ההורות, והרבה מים עברו בנהר, וההתמודדות עם משפחות פוגשת אותי במלא מקומות.
בהתחלה הגדרתי את עצמי על פי הצלחות של תהליכים, וכמה הצלחנו או לא.
ולשמחתי הצלחתי להגיע למאות משפחות והיום אלפים, והרוב הגדול מצליח לעבור תהליך חיובי, וחוזר לישון או תהליכי שינוי אווירה בבית.
אבל יש אלו שזה לא מצליח, ממיליון סיבות. ורשמתי על זה הרבה, על תחושת הבושה, על זה שלא הצלחתי, זוכרים- המרצה קפצה- שרק יהיה טוב.
והייתה הקבוצה השנייה של אלו שלא התחברו אליי- וגם פה זה קפץ, אמאלה! לא מתחברים אליי, מדברים עליי לא יפה, למה, מה עשיתי? ולקח לי זמן לקבל את זה שלא כולם יאהבו אותי.
ונכון! הרוב מצליח, הרוב מקבל, הרוב מעריך ומוקיר תודה , הרוב הענקיייי מזכיר לי שאני במקום הנכון.
זה קשה לי, וזאת עבודה פנימית שלי!
אבל אני שמה את זה פה לכל מי שמרגיש ככה או נמצא בדרך הפנימית.
הלוואי והייתי מאלו שלא מתרגשות מכל דבר כזה.
הלוואי והייתי מצליחה להיות פחות רגישה בנושא הזה, שזה נוגע לי בכל כך הרבה כפתורים.
אבל אני מתחילה להבין שלא הכל קשור אליי, ולא הכל שלי, וכן, יש כאלו שלא יתחברו אליי- וזה סופר בסדר!
ואני אמשיך לעשות את מה שאני עושה, להיות מי שאני עם קבלה פנימית ואמפתיה לעצמי, ואדע שהלב שלי במקום הנכון
