כולם חושבים שלצאת לרילוקשיין זה מדהים, ועוד בקופנגן אז בכלל החיים שלנו קוקוס. אבל תכלס ההתחלה הייתה ממש קשה! היו רגעים שרק רציתי לחזור הביתה, לישראל, למשפחה שלי, היו רגעים שהילדים בכו ככ הרבה מגעגוע או קושי ואני רק הרגשתי שהרסתי להם את החיים.
ובכל זה, דווקא עכשיו שאנחנו ברילוקשיין בתוך רילוקשיין, אני יכולה לראות מה המשפחה שלי עברה, וכמה אנחנו חזקים. אני רואה את המתוקים שלי בתוך העולם הזה, ואיך שהם מדברים אנגלית ואיך הם רואים את הדברים ואני גאה ושמחה עבורם שזאת החוויה שלהם בעולם. אז אם אתן רוצות אמלק- אני לא מצטערת ומודה על כל התהליך, על הרגעים המרגשים ועל הרגעים הנוראיים. אבל אם אתן רוצות להקשיב ולשמוע- אז לחצו על המושלש:) ותשמעו אותנו
חיבוק
