בעקבות פניות שלכם בפרטי על דכאון של בן הזוג ודרך התמודדות, עלתה השאלה האם זה עובר?
כתבתי על זה בעבר אבל אכתוב גם פה, יש דיכאונות שהם תקופתיים. חד פעמיים , שטיפול תרופתי ושיחות עוזרים וזה עובר.
אבל יש כאלו שלא נעלמים, כאלו שפה.
זה תלוי בהרבה מרכיבים , וכל מה שאני חושבת הוא בכובע האישי שלי. אבל יש הרבה אנשים שהדכאון זה חלק מהחיים שלהם, וזה בא והולך כל הזמן.
שיש יותר טריגרים מלחיצים הם צפים מהצפה רגשית או עומס וזה לפעמים נראה כמו גלים, בבוקר הכל יכול להיות טוב ובערב- קריסה.
מה הם צריכים? מרחב, אמפתיה, חמלה בלי שיפוטיות הם לא עושים בכוונה.
מה אנחנו צריכים?( בני הזוג התומכים) לזכור בבסיס למה אנחנו ככ אוהבים אותם, לזכור שזה תקופה וזה יחלוף, להיות עבורם המרחב שהם צריכים כי משם- הם יחזרו.
זה ככ קשה.
אבל שבוחרים במישהו עם דכאון או חרדות בוחרים בכל החבילה- הדברים הטובים שבהם וכן גם בדכאון ששם תמיד.
